<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין רמ"ח</h1>
<h2>דף כג:</h2>
ודע שאמרי בכל מצוה כבר התבארו משפטיה במקום הפלני אין כונתי בזה שהפרק ההוא או המסכתא ההיא תכלול כל משפטי המצוה ההיא עד שלא תמלט מהם שאלה, אבל אזכור המקום אשר בו עיקר דין המצוה ההיא ורוב משפטיה ואולי יהיו שאלות רבות ממשפטי המצוה ההיא מפוזרות במקומות אחרים מן התלמוד לא אזכור מקומם עתה. וכשתשתכל כל אלו המצות שקדם זכרם הנה תמצא מהם מצות שהם חובה על הצבור, לא לכל איש ואיש, כגון בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו שלעמלק (מ' כ', קע"ג, קפ"ח). ומהם מצות שהם חובה לאיש מיוחד אם עשה הפעולה הפלונית או שימצאהו הענין הפלוני כמו קרבן שוגג (מ' ס"ח—ע"ב) וקרבן מזיד (מ' ע"א—ב'). ופעמים יעמוד אחד מן האנשים כל ימי חייו ולא יעשה הפעולה ההיא ולא ימצאהו הענין ההוא.
ומאלו המצות גם כן דינים כמו שבארנו. כמו דין עבד עברי ודין אמה העבריה ודין עבד כנעני (מ' רל"ב—ה') ודין שומר חנם ודין שואל (מ' רמ"ב, רמ"ד) וזולתם ממה שקדם זכרו. יתכן שיעמוד אחד מן האנשים גם כן כל ימי חייו לא ישפוט בזה ולא תתחייב לו המצוה הזאת. ומהם גם כן מצות אינן נוהגות אלא בהיות הבית קיים כגון חגיגה וראיה (נ"ב—ג') ומצות הקהל (ט"ז) וכבר זכרנום אחת אחת [ובכללות בהקד' עמ' ר"ב:]. ומהן גם כן מצות לא יתחייבו אלא למי שיש לו נחלות כגון מעשרות ותרומות ומתנות כהונה וחוקי העניים ר"ל לקט ופרט ושכחה ופאה ועוללות (מ' ק"כ—קל"ו). ופעמים לא יהיו לו אותם הקנינים ולא יתחייב בהם ויעמוד האיש כל ימי חייו ולא יתחייב במצוה מן המצות שהן מזה המין. ואין הצדקה מן הכלל הזה כי היא מחוייבת אפילו לעני המתפרנס מן הצדקה כמו שבארנו (מ' קצ"ה). ומהם מצות מתחייבות לכל איש בהכרח בכל זמן ובכל מקום ובאי זה ענין שיהיה כגון ציצית ותפלין (מ' י"ב—י"ד) ושמירת שבת (מ' קנ"ד). ונקרא המצות שהן מזה המין המצות ההכרחיות. מפני שהן מתחייבות לכל איש שהגיע לכלל שנים מישראל בהכרח בכל זמן ובכל מקום ובכל ענין. וכשתסתכל באלו הרמ"ח מצות עשה תמצא המצות ההכרחיות מהם ששים מצות. ובתנאי שהאיש שאמרנו שחייב באלו הששים מצות ההכרחיות שיהיה ענינו כענין שרוב בני אדם בו. והוא שיהיה עומד בבית במדינה ויאכל המאכלים הידועים למזון האדם רוצה לומר הלחם והבשר ויעשה סחורה עם בני אדם וישא אשה ויוליד בנים. ואלו הששים מצות הם לפי הסדר אשר סדרנו אותם במניננו זה. המצוה הראשונה והשנית והשלישית והרביעית והחמישית והששית והשביעית והשמינית והתשיעית והעשירית. וזאת העשירית אין הנשים חייבות בה. והאחת עשרה והיא גם כן אין הנשים חייבות בה. והשתים עשרה והיא גם כן אין הנשים חייבות בה. והשלש עשרה והיא גם כן אין הנשים חייבות בה. והארבע עשרה והיא גם כן אין הנשים חייבות בה. והחמש עשרה. והשמנה עשרה וזאת הי"ח אין הנשים חייבות בה. והתשע עשרה. והשש ועשרים וזאת השש ועשרים מיוחדת בזכרי כהונה. והשתים ושלשים והארבע וחמשים והע"ג והצ"ד והקמ"ג והקמ"ו והקמ"ז והקמ"ט והק"נ והקנ"ב והקנ"ד והקנ"ה והקנ"ו והקנ"ז והקנ"ח והקנ"ט והק"ס. והמאה וששים ואחת ואין הנשים חייבות בה. והקס"ב והקס"ג והקס"ד והקס"ה והקס"ו והקס"ז. והקס"ח וזאת הקס"ח אין הנשים חייבות בה. והקס"ט והיא גם כן אין הנשים חייבות בה. והק"ע והיא גם כן אין הנשים חייבות בה. והקע"ב והקע"ה והקפ"ד והקצ"ה והקצ"ז והר"ו והר"ז והר"ח והר"ט והר"י והרי"א. והמאתים ושתים עשרה וזאת המאתים ושתים עשרה אין הנשים חייבות בה. והמאתים ושלש עשרה. והמאתים וארבע עשרה וזאת המאתים וארבע עשרה מיוחדת בזכרים. והמאתים וחמש עשרה והיא גם כן מיוחדת בזכרים. הנה כבר התבאר לך כי מאלו הששים מצות ההכרחיות יש מהן שש וארבעים מצות שהנשים חייבות בהן גם כן וארבע עשרה מצות מהן שאין הנשים חייבות בהן. ויהיה הסימן באלו הששים מצות ההכרחיות ששים המה מלכות. ויהיה הסימן בנפול הארבע עשרה מהן מן הנשים אזלת יד (פ' האזינו). או יהיה הסימן בחיוב השש וארבעים מצות לנשים גם את בדם בריתך (זכרי' ט') כלומר שמספר בדם הוא חובה עליהן והם הברית המחויב לנשים בהכרח. וזה מה שראינו לרמוז אותו במספר מצות עשה.
אלו הששים מצות ההכרחיות.
הראשונה	א	לידע שיש שם אלוה
השנית	ב	ליחדו
השלישית	ג	לאהבו
הרביעית	ד	לירא ממנו
החמישית	ה	לעבדו
הששית	ו	לדבקה בו
השביעית	ז	להשבע בשמו
השמינית	ח	להתדמות לו
התשיעית	ט	לקדש השם
העשירית	י	לקרות קרית שמע ונשים פטורות
האחת עשרה	יא	ללמוד ואין נשים חייבות
השתים עשרה	יב	להניח תפלין ש"ר ואין נשים חייבות
השלש עשרה	יג	להניח תפלין שליד ואין נשים חייבות
הארבע עשרה	יד	לעשות ציצית ואין נשים חייבות
החמש עשרה	טו	לקבוע מזוזה
השש עשרה	יח	לכתוב ספר תורה ונשים פטורות
השבע עשרה	יט	לברך אחר המזון
השמנה עשרה	כו	לברך הכהנים את ישראל
התשע עשרה	לב	לחלוק כבוד לכהנים
העשרים	נד	לשמוח ברגלים
האחת ועשרים	עג	להתודות לפני השם
השתים ועשרים	צד	לקיים מוצא שפתיו
השלש ועשרים	קמג	ליתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה
הארבע ועשרים	קמו	לשחוט בהמה וחיה ועוף
החמש ועשרים	קמז	לכסות דם חיה ועוף
השש ועשרים	קמט	לבדוק בסמני בהמה
השבע ועשרים	קנ	לבדוק בסמני העוף
השמנה ועשרים	קנב	לבדוק בסמני דגים
התשע ועשרים	קנד	לשבות בשבת
השלשים	קנה	לקדש השבת
האחת ושלשים	קנו	לבער חמץ
השתים ושלשים	קנז	לספר ביציאת מצרים [בליל זה]
השלש ושלשים	קנח	לאכול מצה בליל זה
הארבע ושלשים	קנט	לשבות בראשון שלפסח
החמש ושלשים	קס	לשבות בשביעי בו
השש ושלשים	קסא	לספור מקצירת העומר ונשים פטורות
השבע ושלשים	קסב	לשבות ביום חמשים
השמנה ושלשים	קסג	לשבות באחד לחדש השביעי
התשע ושלשים	קסד	להתענות בעשירי
הארבעים	קסה	לשבות ביום הצום
האחת וארבעים	קסו	לשבות בחמשה עשר בו
השתים וארבעים	קסז	לשבות בשמיני שלחג
השלש וארבעים	קסח	לישב בסוכה ונשים פטורות
הארבע וארבעים	קסט	ליטול לולב ונשים פטורות
החמש וארבעים	קע	לשמוע לקול שופר ונשים פטורות
השש וארבעים	קעב	לשמוע מכל נביא
השבע וארבעים	קעה	לנטות אחרי רבים
השמנה וארבעים	קפד	לעשות מעקה
התשע וארבעים	קצה	ליתן צדקה
החמשים	קצז	להלוות לעני
האחת וחמשים	רו	לאהוב בן ברית
השתים וחמשים	רז	לאהוב את הגר
השלש וחמשים	רח	לצדק מאזנים
הארבע וחמשים	רט	לכבד החכמים
החמש וחמשים	רי	לכבד אב ואם
השש וחמשים	ריא	ליראה מאב ואם
השבע וחמשים	ריב	לפרות ולרבות ונשים פטורות
השמנה וחמשים	ריג	לבעול בקדושין
התשע וחמשים	ריד	לשמח חתן את אשתו ונשים פטורות
הששים	רטו	למול את הבן ונשים פטורות.
